לפי התחקיר, כיתת הכוננות השפיעה והקשתה על פעולת האויב, אך התקשתה לפעול ככיתת כוננות סדורה עקב ריבוי מחבלים. תרחיש הייחוס אליו נערכה כיתת הכוננות היה שגוי מיסודו, מה שהוביל להכנות לא תואמות לאיום בהרבה מההיבטיים הצבאיים.
כמו כן, כוחות צה"ל לא הוכשרו להילחם ביישובים ישראלים רוויים מחבלים, ובהתאם לא פעלו על על פי טכניקה סדורה ואחידה. כמו כן, הם גם לא היו מתורגלים לכך באימונים מקדימים.
באשר לחיל האוויר, קובע התחקיר כי במהלך הקרב כוחותיו סייעו לפגוע בכוחות האויב במרחב לחימה, אך לא היוו גורם משמעותי בבלימת המתקפה. עוד קובע התחקיר כי רק בשעה 11:15 הגיע חיל האוויר למרחב קיבוץ ומוצב כיסופים. בין 11:15 ל- 12:00 ביצע ירי על ארבעה יעדים. בהמשך, מסוקי הקרב עזבו את המרחב למשימות אחרות, וחזרו רק בשעה 17:10 לתקיפה אחת נוספת.
גורם המצוי בפרטי התחקיר אמר כי הציפיות מחיל האוויר היו גבוהות יותר בשעות הקריטיות של מרחב כיסופים. כמו כן, בוצעו קריאות לחיל האוויר כבר משעות הבוקר המוקדמות. יחד עם זאת ציין אחד הגורמים כי הטייסים קיבלו באותו יום החלטות מורכבות מאוד.
כמו כן, קובע התחקיר כי כיתת הכוננות לא הוכשרה למשימתה באופן מספק על ידי צה"ל. הרכב כיתת הכוננות היה קטן, לא מאומן מספיק וללא תרחיש ייחוס. יחד עם זאת, פעולות חברי כיתת הכוננות השפיעו על מהלכי הקרב.
עוד נקבע הקיבוץ והמחנה לא היו ערוכים כראוי להתמודדות עם התקפת מחבלים – חרף העובדה שהם נמצאים מול הגבול.
כמו כן, תום גודו נהרג מאש כוחותינו. האירוע הוגדר כ"טרגי" בתחקיר, ונבע משילוב של ערפל הקרב, דריכות גבוהה אחרי היתקלויות רבות וכשירות נמוכה במרחב רווי אזרחים ומחבלים.
נקודת ציון לחיוב הייתה מול החלטת המפקדים בגדוד 51, לשלוח לוחמים לקיבוץ ולא למוצב.
