חברת הלואו קוסט הבריטית איזיג'ט על הארכה דרמטית של ביטולי טיסותיה לישראל, הפעם עד למרץ 2026. ההחלטה התקבלה דווקא בעיצומה של תקופה חיובית יחסית בענף: הפסקת האש עם איראן נשמרת, שיחות לקראת עסקת חטופים חודשו ושיגורי החות'ים לעבר ישראל פחתו באופן יחסי.
● המדינה המפתיעה ששולחת לישראל חלקים למטוסי F-35
● גם אחרי שיונייטד תחזור לנתב"ג, אל תבנו על טיסה לארה"ב בפחות מ־1,600 דולר
● רמי לוי מקדם עסקת בעלי עניין ומשיק כרטיס אשראי בתחום הטיסות
בשבועות האחרונים הודיעו שורת חברות תעופה זרות על כוונתן לשוב לישראל ואף להקדים את חזרתן בהן יונייטד איירליינס, וויזאייר וקבוצת לופטהנזה. כמו כן, השבוע שבו לפעול בישראל גם אג'יאן ואייר אירופה, ובכך הרחיבו את היצע הטיסות לאירופה.
החברה הפסיקה את טיסותיה לישראל כבר באפריל 2024, ומאז האריכה שוב ושוב את ההפסקה, מבלי לחדש בפועל את הפעילות. איזיג'ט תכננה לשוב לישראל מספר פעמים מאז, האחרונה הייתה בתחילת יוני, אך בעקבות פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג נדחתה החזרה לסוף יולי. בהמשך, במהלך מבצע "עם כלביא", הודיעה על הארכה נוספת עד סוף אוקטובר ובכך ויתרה למעשה על עונת הקיץ והחגים בישראל.
התרחקו מבריטניה
היעדרותה המתמשכת של איזיג'ט מצטרפת לגורמים נוספים שמרחיקים את בריטניה ממפת התיירות של הישראלים. לונדון, שבעבר הייתה יעדי פופולרי לטיסות מישראל, הפכה בשנה האחרונה לפחות נגישה, פחות משתלמת, ועבור חלק מהישראלים גם פחות רצויה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שער הלירה שטרלינג הגבוה שמייקר את כלל ההוצאות.
לכך נוספה השנה גם חובת ה־ETA, אישור כניסה אלקטרוני בעלות של 10 פאונד, אותו מחויב להנפיק כל אזרח ישראלי לפני שהוא טס לבריטניה. מדובר בשינוי מדיניות משמעותי כלפי מבקרים מישראל, שלא נדרשו בעבר להנפיק ויזה כלשהי לפני כן. מעבר לשיקולים הכלכליים, גוברת בקרב ישראלים התחושה של ניכור ועוינות ברחוב הבריטי, במיוחד על רקע הפגנות פרו־פלסטיניות נרחבות בלונדון בתקופה שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
את הירידה בביקוש ניתן לראות בנתונים: אם בשנת 2023 טסו ללונדון כ־688 אלף נוסעים, בשנת 2024 המספר נחתך כמעט בחצי ונסעו בסך הכל כ־377 אלף נוסעים (לפי נתוני רשות שדות התעופה). עם זאת, יש לסייג כי לא רק היעד הבריטי סבל מירידה בנוסעים ברקע המלחמה.
חוסר ודאות רגולטורי
לפי הערכות בענף, איזיג'ט היא אחת מחברות התעופה הזרות שהצטרפו לחברות הישראליות בדרישה לעדכון רגולטורי מול החוק המקומי שמחייב אותן לשלם על הוצאות סיוע לנוסעים שבוטלה טיסתם, ובדומה לחברות זרות נוספות, יש חשש לשוב לישראל בלי תיקון מתאים. לפני כשבועיים, פנו נציגי חברות תעופה ישראליות וזרות, יחד עם מארגני תיירות, לשרת התחבורה ולשרים נוספים בדרישה להסיר את החובה לספק שירותי סיוע כגון לינה, מזון ותחבורה, ולהסתפק בהחזר כספי בלבד עבור הכרטיס. ככל שלא יינתן הפטור, הן מבקשות שהמדינה תשפה אותן על ההוצאות וההפסדים שנגרמו להן, כולל טיסות ריקות ותביעות מצד נוסעים.
בנוסף, מציעות החברות להפעיל את סעיף 9א לחוק טיבי, מנגנון לשעת חירום שהוסף בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מנגנון זה מאפשר לשרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, להכריז על "מצב מיוחד" בתעופה ולהשעות זמנית חלק מההטבות לצרכן, כמו הגבלת הלינה לשני לילות בלבד, ביטול הפיצוי הכספי וקיצור תקופת ההודעה המוקדמת. גם במקרה זה דורשות החברות שההסדר יחול רטרואקטיבית מיום פתיחת המבצע, וכי המדינה תישא בעלויות השירותים שיוסיפו להינתן. עד כה, שרת התחבורה טרם הכריזה על מצב מיוחד, והחברות מחויבות לעמוד בהוראות החוק במלואן.
הנושא נדון בוועדת הכלכלה, אך טרם התקבלה הכרעה. בינתיים, חברות התעופה הישראליות והזרות נותרות חשופות לתביעות מצד נוסעים מצד אחד, אך רבות מהחברות אינן ממהרות להיענות לדרישות הפיצוי וממתינות להכרעה רשמית שתסדיר את סוגיית האחריות במצבי חירום ביטחוניים, וגם הנוסעים נפגעים
בשגרה, היקף הפעילות של איזיג'ט בארץ הוא הנמוך מבין חברות הלואו קוסט הבולטות, אך היא עדיין נחשבת לחברה פופולרית. ביולי 2023, טרם פרצה המלחמה, איזיג'ט היא הטיסה 62,663 נוסעים, בסך הכל 2.46% מסך הנוסעים באותו החודש. אלא שכאמור, מאז אפריל היא לא חידשה את טיסותיה.
היעדים שבהם תכננה לפעול עם חזרתה כוללים את לונדון (לוטון), אמסטרדם, ברלין, בזל, ז'נבה, ניס ומילאנו. מתוכן שמונה טיסות בשבוע ללונדון (לוטון), שש טיסות שבועיות לז'נבה, לאמסטרדם ולמילאנו וארבע טיסות שבועיות לברלין, לבאזל ולניס (בסך הכול 38 טיסות שבועיות).
הביטול משאיר את החברות הישראליות כמעט עם בלעדיות על הקווים המבוקשים: נכון להיום ניתן לטוס לאמסטרדם עם אל על וארקיע; לברלין עם אל על וישראייר; וללונדון, ברקע ביטולי הטיסות של בריטיש איירוויז עד סוף אוקטובר, ניתן להגיע עם אל על וארקיע בלבד (בסוף אוגוסט ניתן יהיה להגיע גם עם וויזאייר).
סימן השאלה הגדול
בחברות הלואו קוסט המתחרות הבולטות אין קו אחיד. וויזאייר למשל, לא רק חזרה, אלא הקדימה את חזרתה, לאחר שכבר הסיטה מטוסים ליעדים אחרים. מדובר בהבעת אמון משמעותית בשוק הישראלי. החברה תשוב לפעילות ב־8 באוגוסט, שלושה שבועות מוקדם יותר מהתכנון המקורי, ובאופן הדרגתי. הטיסות הראשונות, לבודפשט וללרנקה, יחודשו ב־8 באוגוסט, ובהמשך יצטרפו גם היעדים אבו דאבי (מ־15 באוגוסט) ולונדון (מ־22 באוגוסט).
החל מ־1 בספטמבר תפעיל החברה מחדש טיסות לווינה, מילאנו, רומא, ייאשי וסופיה, וב־15 בספטמבר היא צפויה לחזור לפעול גם ביתר היעדים. מדובר בתוספת משמעותית שתסייע להרחיב את ההיצע, אך בינתיים נראה שהחברה מתמחרת את כרטיסי הטיסה במחירים גבוהים יותר מאלו שהתרגלנו לראות בחברות הלואו קוסט, ולכן ירידת מחירים עדיין לא נראית בטווח הקצר.
לעומת האמון החריג של וויזאייר, סימן שאלה מרחף מעל חזרתה של ריינאייר, שכעת מתוכננת לחזור רק בסוף חודש אוקטובר הקרוב. מה שהוגדר תחילה כוויתור על עונת הקיץ והחגים, עלול להתברר בהמשך כוויתור על העונה כולה. מדובר בתקופה רווחית במיוחד, ואם החברה בחרה לוותר עליה, הסיכוי שתשוב לפעול דווקא בחורף נמוך יותר.
עד כה, במהלך המלחמה, התנתה ריינאייר את חזרתה בפתיחה של טרמינל 1. אף שרשות שדות התעופה כבר הודיעה על פתיחת הטרמינל באוגוסט, בחברה לא ממהרים להקדים את חזרתה בעיצומה של עונת השיא של הביקושים.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
