ביום חמישי האחרון התקיים בכנסת דיון סוער בוועדת המשנה ליחסי חוץ וביטחון, שעסק בהעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. הדיון הפך לזירת התנגשות בין נציגי ארגונים הומניטריים לבין תושבים מהעוטף, שבאו לזעוק את כאבם. אחת הקולות הבולטים בדיון הייתה שפרה צור-אריה, תושבת כפר מימון וממקימות “פורום עוטף ישראל”.
צור-אריה התפרצה בזעקה חנוקה מול חברי הוועדה: “על מי את מרחמת? תרחמי עליי, אני לא יכולה לחזור לחיות. הבטיחו שיהיה לנו ביטחון, איזה ביטחון? החמאס ממשיך לחפור מנהרות כדי לחזור לתקוף אותנו. הוא יבוא עם אוטובוסים ויבקש טריטוריה – לא עוד מחבלים. אנשים נשרפו חיים, משפחות שלמות. הם ביתרו נשים בהיריון, ואתם עוד מדברים על סיוע?! על איזה ילד את מרחמת? אנחנו משקשקים בעוטף, על מה אתם מדברים?!”.
צור-אריה לא חסכה ביקורת גם על ממשלת ישראל: “לא מעבירים סיוע לאויב וזה אויב. הייתה תוכנית האלופים – הציעו פתרונות ואף אחד לא הקשיב. אני לא מבינה, 20 חודשי מלחמה – התנהלות כושלת. אני מבקשת מכם, כנסת ישראל – תתעשתו, זה לא יתכן".
בראיון ל”מעריב”, היא הרחיבה עוד על תחושותיה הקשות מהדיון: “ביום חמישי האחרון השתתפתי כנציגת פורום עוטף ישראל בדיון בכנסת שהתקיים סביב נושא הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. הטענה שלנו היא שכל עוד לא חזרו כל החטופים וכל עוד אין הכרעה ברורה של החמאס – אין להכניס סיוע הומניטרי לרצועה".
“בוועדה נכחו ארגונים שונים שטענו כי ישראל מרעיבה במכוון את האוכלוסייה העזתית, וכי בשל היותנו מוסריים – אנו צריכים לדאוג לאוכלוסייה העזתית. התחושות שלי בוועדה היו קשות מאוד. לשמוע מאנשים שיושבים ומציגים את ישראל כמרעיבה, לאחר שבשבוע שעבר עשינו סיור בעוטף, ביקרנו בין היתר בניר עוז וראינו בעיניים שלנו את הזוועות, ולאחר שנה שלמה של התעסקות בכל הקשור לטבח שביעי לאוקטובר – זה אבסורד היה לשמוע טענות כאלו".
במקום להעביר סיוע לעזה כולה, צור-אריה מציעה פתרון חלופי: “האמירה שלנו היא חד משמעית וברורה – לא מכניסים סיוע לאויב. במידה וישראל תכבוש את השטח, צריך לדאוג ל’בועות הומניטריות’ באזורים שיטוהרו מפעילי חמאס ולשם תגיע האוכלוסייה האזרחית לאחר שנבדקה ורק שמה היא תוכל לקבל סיוע לרווחתה. לא באופן שמתוכנן כרגע – שיגיעו לקבל סיוע ויחזרו חזרה לבתים שלהם. באופן כזה אין שום ארובה לכך שהסיוע לא יגיע לחמאס.”
לדבריה, מדובר לא רק בכשל מוסרי אלא באיום ביטחוני ישיר: “אנחנו יודעים בוודאות שהחמאס התעשר כלכלית מהסיוע שנכנס לאורך כל החודשים לרצועה ובעצם הוא בונה את הכוח שלו ולרגע אחד לא נח מהתוכניות שלו להשמיד אותנו".
“זה לא מתפקידה של מדינת ישראל להעביר סיוע לאויב בזמן מלחמה. יש תנאים ברורים שצריכים להתקיים לפני שאנחנו מעבירים סיוע; והדבר הכי בסיסי והכי טריוויאלי שהיה צריך לעשות כבר בראשית המלחמה הוא לעשות עוצר על העברת כל סיוע. לא רק הכנסת סיוע של מזון, מדובר גם על גז, חשמל, מים, דלק ועוד".
לסיום היא מדגישה: ”‘פורום עוטף ישראל’, שאני שותפה בפעילותו, ימשיך להשמיע את קולם של תושבי העוטף ואזרחי ישראל עד להשבת החטופים והכרעת החמאס – שיאפשר לנו לחזור לחיות".
