בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה בשוק העבודה הישראלי. צעירים רבים, בחיפושם אחר דרך מהירה להשתלב בתעשייה המשגשגת, מוותרים על השכלה אקדמית לטובת קורסים מקצועיים קצרים. התופעה, שהתגברה בשנים האחרונות, או כפי שאני מכנה אותה: "אשליית הקורס המהיר", מובילה לשוק עבודה רווי באנשי מקצוע עם הכשרה חלקית, דבר הפוגע הן בהם והן בתעשייה כולה.
הקורסים המקצועיים, שמבטיחים הכשרה מהירה ומעשית, אכן מספקים כלים ראשוניים להשתלבות בשוק העבודה. אולם, הם רחוקים מלהעניק את עומק הידע, ההבנה התיאורטית והכישורים הקריטיים שמקנה תואר אקדמי על אחת כמה וכמה בתחומי ההנדסה, הכלכלה והמדעים המדויקים. קורס תכנות, למשל, עשוי ללמד כיצד לכתוב קוד בשפה מסוימת, הוא לא מקנה את היסודות המתמטיים, את הבנת המערכות המורכבות ואת יכולות החשיבה האלגוריתמית שהן הבסיס לכל התפתחות טכנולוגית. כך גם קורסי ניהול בשוק ההון, טובים ככל שיהיו, אינם תחליף ללימודי כלכלה וחשבונאות.
התוצאה של מגמה זו היא צעירים שמוצאים עצמם "תקועים" בתפקידי כניסה, ללא יכולת ממשית להתקדם לתפקידים בכירים או מורכבים יותר. ברגע שמגיעים לתקרת הזכוכית, הם מגלים לעתים קרובות מדי שהדרך להתקדמות חסומה בפניהם בשל היעדר ההשכלה האקדמית הנדרשת.
גם התעשייה עצמה נפגעת. חברות מובילות במשק הישראלי זקוקות לאנשי מקצוע בעלי ידע עמוק והבנה רחבה, שיכולים להתמודד עם אתגרים מורכבים ולהוביל חדשנות. אנשי מקצוע שהוכשרו רק בקורסים קצרים נוטים להיות מוגבלים ביכולתם לתרום בהיבטים אלה, דבר שעלול להשפיע על איכות המוצרים ועל יכולת התחרות של התעשייה הישראלית בזירה הבינלאומית.
יש לציין כי ישנם כיום מסלולים אקדמיים שמשלבים בין העולמות. לצד האוניברסיטאות, מכללות כמו SCE מציעות תארים במדעי המחשב, מקצועות ההנדסה, ואף מסלולים ייעודיים בתחומי התוכנה והסייבר, המשלבים בין הבסיס התיאורטי הנדרש לבין הכשרה מעשית המותאמת לדרישות השוק. מסלולים אלה מספקים את הטוב שבשני העולמות: השכלה אקדמית מקיפה לצד כלים מעשיים להשתלבות מיידית בתעשייה.
לצעירים המתלבטים אני קורא: אל תתפתו לקיצורי דרך. השקיעו בעתידכם ובחרו במסלול אקדמי מוכר, שיעניק לכם לא רק כלים מיידיים אלא גם בסיס איתן להתפתחות ארוכת טווח. שלבו בין לימודים אקדמיים להכשרות מקצועיות ממוקדות, וכך תבטיחו לעצמכם עתיד מקצועי מבטיח ומתגמל.
במקביל, על משרד החינוך ומשרד המדע והטכנולוגיה לפעול להנגשת ההשכלה הגבוהה, להגדיל את מספר המלגות ולעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה. עליהם לפתח תוכניות שיאפשרו לצעירים לשלב בין עבודה ללימודים, וכך להסיר את המחסום הכלכלי שמוביל רבים לבחור בקיצורי דרך.
ענף ההייטק, ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הישראלית, הוא אחד הדוגמאות הבולטות. כדי לשמר את מעמדנו כ"אומת הסטארט-אפ", עלינו להבטיח שהענף יתבסס על אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, בעלי הכשרה מקיפה ומעמיקה. כך גם בענף הכימיה והפרמצבטיקה, ובענפי התכנון, הבנייה והאדריכלות. בראייה לאומית – אין תחליף להשכלה אקדמית איכותית – כי היא המפתח להצלחה ארוכת טווח, הן ברמת הפרט והן ברמת המשק כולו.
פרופ' יהודה חדד הוא מייסד SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
