"כשכבר הייתי סגן רמטכ"ל ב-1983 שר ההגנה הסורי, מוסטפה טלאס, התראיין לשפיגל הגרמני. הראיון היה מלא כרגיל שקרים והמצאות, אבל הייתה שם שורה אחרת חשובה. טלאס אמר שהאלקטרוניקה וחיל האוויר הם אלה שניצחו עבור ישראל את המלחמה, והמסקנה שלו הייתה שהמלחמה הבאה תהיה מלחמת טק"ק. לא הרבה שמו לב לזה, אבל היה לי ברור שיש פה עניין שחייבים לטפל בו".
אבל סקאדים לא היו איום חדש. המצרים ירו סקאדים על צה"ל בסיני ביום הכיפורים והסורים תקפו בטילי קרקע קרקע פרוג את רמת דוד.
"העניין היה שעכשיו העורף נכנס למשוואה. כתבתי אז מכתב חריף שהרגיז הרבה אנשים, שהעורף חשוף לפגיעות טק"ק. העורף לא סבל כמעט בששת הימים, לא חטף ביום הכיפורים. הגישה הרשמית של צה"ל הייתה שטק"ק לא מספיק מדויק לפגוע במטרות צבאיות ושמדינות ערב לא יעזו לפגוע בריכוזי אוכלוסין. חיל האוויר אמנם נערך לתקוף את האיום, אבל לא הייתה היערכות בהגנה. שכנעתי את הרמטכ"ל משה לוי ("משה וחצי") שצריך לקבוע זרוע שתהיה אחראית להתמודדות מול טק"ק בכל ההיבטים והוא קיבל את ההצעה שלי להטיל את הנושא כולו על חיל האוויר".
מתי האמריקנים נכנסו לתמונה?
"בפברואר 1985 הגיע לארץ לכנס בטכניון ג'נרל ג'יימס אברמסון, שהיה אז ראש מנהלת ההגנה האסטרגית, מה שכונתה אז "מלחמת הכוכבים", המערכת שיזם הנשיא רונלד רייגן ליירוט הטילים הסובייטים בחלל. הייתי אז יו"ר התעשייה האווירית, ובאחד מימי הביקור שלו אירחנו אותו בתע"א. הצגנו לו ארבעה רעיונות כיצד אנחנו יכולים להשתלב ב-SDI, אחד מהם היה יירוט טילים בליסטיים בשלב ההמראה, כשהם איטיים אבל משאירים חתימת חום ענקית שעוזרת לזהות אותם מרחוק. רציתי לתקוף אותם בטילים מהירים מונחי חום ושהם יפלו חזרה בשטח האויב ששיגר אותם, ושמי ששיגר אותם יקבל חזרה את ראשי הקרב הכימיים שחששנו מהם. הרעיון השני היה טיל נגד טילים בליסטיים טקטיים, שיוכל להשלים את המערכות שהם תכננו נגד טילים בין יבשתיים".
טיל נגד טילים היה אז רעיון חדש.
"טיל נגד טילים היה אז מאוד יומרני. כל כך הרבה אנשים לא האמינו, טיל אחד שיפגע בטיל אחר, כששניהם טסים במהירויות גבוהות. סיכמנו שהאמריקנים יממנו 80% מעלות בחינת הרעיון והתעשייה האווירית 20%, כי במשרד הביטחון אף אחד לא הסכים לשים על זה שקל. הם התחילו עם אברמסון כמה פרויקטים אחרים, כמו תותח אלקטרו מגנטי. הקמנו מעבדות לפרויקט הזה וככה מימנו את חלקנו".
ב-1986 מונה עברי למנכ"ל משרד הביטחון. "הזמנתי את אברמסון שוב לארץ, וסיכמנו להקים בישראל מעבדה ראשונה מסוגה לבחון איך בונים הגנה מטילים, כי אף אחד לא ממש ידע אז איך עושים את זה. את סוללות הנ"מ חיל האוויר הציב אז במקומות שהוא חשש שמטוסי קרב לא יגיעו אליהם בזמן ליירט מטוסי אויב, או באתרים כמו דימונה. היה לי ברור שתכנון יירוט של טיל בליסטי כבר דורש תכנון אחר. לקח קצת זמן והוא הסכים, הוקמה מעבדה ששכנה אז בתדיראן ושמשה אותנו ואת האמריקנים עוד הרבה שנים. למדנו ממנה המון דברים, איך לפרוס את החץ, ואחרי זה את כיפת ברזל".
תכנית החץ החלה להתקדם על אש קטנה. ואז ב-1988 הסתיימה מלחמת איראן-עיראק, אחרי שהתקפות הסקאדים על טהראן אילצו את חומייני להסכים להפסקת אש. "חשבתי שאם סדאם תקף ככה בירה ערבית, לא תהיה לו בעיה לתקוף בסקאדים את תל אביב". אבל בצה"ל עדיין לא רצו להשקיע במערכת ליירוט טילים.
אחרי שבחינת הרעיון קבעה שמערכת טיל נגד טילים יכולה להתאים לחלק הישראלי במלחמת הכוכבים, ערך משרד הביטחון תחרות בין התעשייה האווירית לרפאל על פיתוח המערכת. הצוות של התע"א שהוביל דב רביב ניצח, ושר הביטחון יצחק רבין חתם על חוזה הפיתוח. ב-9 באוגוסט 1990 נערך ניסוי השיגור הראשון של החץ-1, עדיין דגם ניסוי. זה כבר היה שבוע אחרי שעיראק פלשה לכווית.
איך שכנעת את רבין כשר ביטחון לתמוך בחץ?
"רבין נטה תמיד ללכת עם הרמטכ"ל ולא נגדו. אז כשהיו לי ויכוחים עם רמטכ"לים, וזה קרה לא מעט בדיוני תקציב ואחרים, הייתה בינינו הבנה שאם הוא חושב שאני צודק, הוא לא יחליט נגד הרמטכ"ל ויסכם את הדיון שהנושא יוכרע בהמשך ואז היינו סוגרים את זה בינינו בפ"א ("פגישה אישית", למי שלא שירת בצבא). רבין שוכנע בחשיבות החץ עוד כשהסורים התחילו לפתח את הנושא הכימי על סקאדים. הם חפרו מנהרות בערים שלהם, לשם היו הסקאדים נכנסים כדי שיהיה לנו קשה להגיע אליהם. דוחות המודיעין קבעו שיש להם 18 משגרים ושסבב שיגור של יציאה ממנהרה, תדלוק של הטיל, הזקפה, שיגור וחזרה למחבוא ייקח להם שש שעות. אמרתי לרבין, תראה, אלה הנתונים, אבל תאר לך שהם תופסים שכל, קונים עוד 100 משגרים ומגבירים מאוד את הקצב. עם ההשפעה של נשק כימי אנחנו נתקשה מאוד להגיב לירי. לכן צריך חץ. גם אם יירט רק 80% מהטילים עדיין נהיה במצב אחר לגמרי. רבין קיבל את הגישה הזאת. בדיעבד זה מה שהאיראנים מנסים לעשות לנו עכשיו, לשגר מטחים מספיק גדולים שלא נוכל להתמודד איתם".
ב-1991 פרצה מלחמת המפרץ. ישראל חטפה 41 טילי אל חוסיין, סקאד משופר, עם ראש קרבי יותר קטן לטובת הגדלת הטווח. "משה ארנס שהחליף את רבין כשר ביטחון חייב את צה"ל לתת כסף להגנה מטילים. גם נושא הממ"דים נולד אז בזכות סדאם, שתרם פה תרומה חשובה לביטחון המדינה, שאנחנו מרגישים היטב היום. הגנה פאסיבית חשובה לא פחות מהגנה אקטיבית".
ע
