בג"ץ החל לדון הבוקר (ג') בשידור חי בשמונה העתירות שהוגשו נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. העתירות נשמעות בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט: נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
● מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר
● פיטורי ראש השב"כ: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ?
● רז נזרי מעריך שבג"ץ לא יפסול את הדחת רונן בר: "צריך לחצות רף גבוה בשביל זה"
העותרים: שיקולים זרים
בעתירות נטען כי החלטת הממשלה לפטר את בר נעשתה משיקולים זרים תוך ניגוד עניינים בו מצוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוכח החקירה המתנהלת על-ידי השב"כ נגד יועציו בנוגע לקבלת תשלום מקטאר. נטען כי עולה חשש שההחלטה נועדה לחסום את החקירות ולהחליף את בר במועמד "נוח" יותר לממשלה.
לעתירות ביקשו להצטרף כ"ידיד בית המשפט" שורת בכירים לשעבר במערכת הביטחון, בהם ראשי שב"כ, מוסד, ראשי אמ"ן לשעבר וחתני פרס נובל. הם טוענים כי אומנם השב"כ כפוף לממשלה ולראש הממשלה, אך הוא נאמנו של הציבור; וכי יש סכנה בהשתלטות פוליטית על השירות. לעמדתם, ההחלטה מסכנת את עתידם של הדמוקרטיה הישראלית ושל זכויות האדם בישראל בשל הסמכויות הרחבות של השב"כ.
היועמ"שית: ניגוד עניינים אישי
על-פי עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהוגשה לבג"ץ, החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של בר "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון".
עוד היא טוענת כי לפיטוריו יש השלכות החורגות מעניינו האישי, וכי להחלטה יש "השלכות חמורות על עצמאות השב"כ ותפקודו בעתיד, והיא יוצרת תקדים מסוכן בו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונה מטעמים לא ענייניים".
לעמדתה, "אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת, הרי שנקבל כוח ביון מזוין 'עצמאי' ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה".
הממשלה: פגיעה בביטחון המדינה
הממשלה, שהגישה את תגובתה בנפרד מהיועמ"שית, טוענת כי המשך שירותו של בר בתפקיד תיפגע בביטחון המדינה, וכי אין לה אמון בו.
"כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך", נכתב בתגובת הממשלה.
בר: לא משרת אמון
בר הגיש הודעה לפיה פיטוריו תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בתקופה רגישה ובחופזה, מעבירים מסר לשדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי ולראשי השירות הבאים "כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק".
בר חשף כי נתניהו דרש ממנו "חוות-דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפטו", ולדבריו, בקשה זו – לה סירב – הביאה לטענת חוסר האמון לראשונה.
"ראש השב"כ אינו 'משרת אמון' ולא 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר", ציין. בר ציין גם את פרשת קטארגייט המצויה בחקירה, וביקש להציג במעמד צד אחד את המידע בעניין זה.
העתירות הוגשו על-ידי מפלגות האופוזיציה יחד, התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן, משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לטוהר המידות, מפקדים למען ביטחון ישראל, התנועה הדמוקרטית האזרחית, קבוצת פעילים פוליטיים וחברתיים וקבוצה של בכירים לשעבר במערכת הביטחון ומרצים באקדמיה.
מספרי ההליכים: 54321-03-25, 54373-03-25, 54398-03-25, 54419-03-25, 54463-03-25, 56740-03-25, 56745-03-25, 56965-03-25
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
